"זה מקום
שנולדים בו תינוקות
זה מקום שסובבות בו ממטרות
זה ביתנו זו רמות שלנו
זו רמות"
[השיר של מושב רמות]
...................................
ההורים שלי הגיעו מעמק הירדן
הם התאהבו בבית ירח בתיכון
היו הזוג היפה של העמק והחליטו להקים את משפחתם במושב רמות שבגולן
איזה מזל, אחרת עוד הייתי קיבוצניקית בטעות
המושב התחיל עוד קודם כשהחלוצים (שההורים שלי לא היו בינהם)
הקימו את סקופיה וגרו בתוך משולשים
בראייה של היום זה נשמע ממש רומנטי ומרגש להקים משהו מאפס
ועוד בקומונה כזו. ההורים שלי הצטרפו קצת אחרי ואני כבר נולדתי במושב
זה מקום ממש יפה
ומלא מרחבים קסומים
אבל זו לא היתה החוויה שלי כילדה.
אחת החברות הטובות שלי מהגן היתה איילת
אני זוכרת עד היום את החוויה של להיות אצלה בבית
היו לנו משפחות קצת שונות
משפחה אחת מסודרת
והשניה קצת פחות
אני בעיקר זוכרת את הלוחות זמנים המסודרים שהיו נהוגים אצלה
ואת הפער שחשתי בתוכי
אמא שלי היתה מאוד אבסטרקית עם עיניני לוחות הזמנים
(לצערי גם אני נדבקתי בזה)
בכל אופן כל פעם שהתקרבה השעה שהייתי אמורה ללכת הביתה מאיילת הייתי
נכנסת ללחץ
גם כי לא רציתי ללכת משם
וגם כי פחדתי שאמא שלי לא תגיע בזמן
איילת היתה מאוד קרובה לליבי
בכיתה ה' הם הודיעו
שהם עוזבים לשליחות בבוסטון
וזה היה לי מאוד קשה
המשכנו לשמור על קשר במכתבים
החיים שלי סבבו לא מעט סביב ההתכתבויות עם אילת
הייתי הולכת לדואר בהתרגשות לראות אם הגיע לי מכתב ממנה
הייתי מחשבת מתי שלחתי
מתי הגיע, כמה זמן יקח עד שהיא תכתוב וכמה זמן משלוח
היום זה נשמע כמו נצח
אז זה סיפק לי הרבה מהריגושים של אותה תקופה
אני ואיילת שמרנו על קשר
אבל איי שם בצבא הוא נותק
ואז בזכות הפייסבוק זה חודש
גם אז הייתי צריכה לחכות הרבה זמן עד שהיא פתחה חשבון ומצאתי אותה
שתינו כבר היינו אימהות
וזה היה כ"כ טבעי וגם קצת לא
יש בסיס עמוק ונושן
ויש המון חדש
ולאט לאט אנחנו מגשרות על הפערים
איילת מכינה בובות אצבע מלאות אופי
ואני ממש אוהבת את מגע היד שלה, כל דבר שהיא נוגעת בו מקבל
טיפול עדין ורגיש כל כך
ואפשר לראות את התוצאות שלה פה
ועכשיו אנחנו הולכות למכור יחד בקולאז' סייל של קרן שביט
קרן יזמה את החיבור הזה
ואנחנו קפצנו על
הרעיון
אז כולכם מוזמנים לבוא לפגוש אותנו שם
להחזיר אהבות קודמות
איך אהבתי את סיפור הבית הראשון שלך.
השבמחקנורא הצחיקה אותי האמירה על אבסטרקטיות בלוחות הזמנים שעוברת בתורשה (:
נורא הזדהיתי עם השהות בבית עם כללים אחרים, בתור ילדה, ורק שאמא לא תפשל...
מקווה להתראות מחר,
עינת ספקטור.