יום שני, 16 ביולי 2012
יום שני, 2 ביולי 2012
ספינות
במה זו בעצם האהבה האמיתית שלי.
שם התחילה הדרך שלי כמעצבת
"ספינות" זה פרויקט של ענבר בן ישי,כירוגרפית ויוצרת מקסימה ומוכשרת.
שם התחילה הדרך שלי כמעצבת
"ספינות" זה פרויקט של ענבר בן ישי,כירוגרפית ויוצרת מקסימה ומוכשרת.
ענבר למדה בבית הספר של אילנית תדמור כירוגרפיה ואני למדתי עיצוב תלבושות בבית הספר של רקפת לוי
שני בתי הספר עשו עבודה משותפת
ואותנו חיברו יחד
ואותנו חיברו יחד
חבל שאי אפשר לראות חלק מזה בלייב...
צילום : אלעד גונן
יום שבת, 23 ביוני 2012
Mom &Me גירסת הבמאי ברומא
לכבוד יום ההולדת 60 של אמא שלי, רציתי להזכיר לעצמי דברים אמיצים שהיא עשתה:
- היתה
בורחת מבית הילדים לישון עם אמא ואבא שלה כשהיתה לינה משותפת

סבתא איילה וסבא הרצל עם אמא התינוקת ואחיה
- כשהיה
נהוג בקיבוץ שלכל הילדים היו תופרים את אותו הבגד היא היתה ניגשת למתפרה
ומסדרת לעצמה תיקונים קטנים כדי לעצב
לה מחדש את הבגד

- היא וגם אבא שלי עזבו את הקיבוץ
- היתה דיילת באל על
- היא
התחתנה עם אבא שלי!!!
- הלכה ללמוד הוראה וכשאני נולדתי יצאה מזה באמצע
- פתחה עסק קטן עם שרה השכנה בו הן היו מכינות כובעי הולי הובי, כריות עם אפליקציה וכל דבר שהייתי מוכנה לשלם בשבילו הרבה כסף היום. יחד הן היו עושות מכירות קטנות בישובים הסמוכים
- טוב אולי זה לא אמיץ אבל תראו איך היא נראתה אחרי לידה
- בגיל 30 התחילה ללמוד ריקוד
- פתחה עם אבא שלי מפעל קטן לייצור גלידה בחצר שעושה גלידה ביתית איכותית ופתחו כמה סניפי מכירה בצפון
- פתחה חנות לבגדי מעצבים בטבריה
- ילדה
4 ילדים – בלי אפידורל!!!

Mom & Me וגם גל בנדוד שלי - בסביבות גיל 50 עזבה את הבית, עברה לגור עם שותפות בתל אביב
- לומדת, וחיה חיים קבליים (בקבלה של מדונה) בתוך סביבה של קיבוצניקים שלא מכירים את הדת
- הסתפרה קצר אחרי שנים של קארה בגיל 40
- התגרשה מאבא לפני כשנתיים
- ובטח יש עוד הרבה ששכחתי
![]() |
| כן, ככה היא נראתה כמה ימים אחרי שנולדתי |
אמא בת 60 עכשיו.
כמה חודשים אחרי שרונה
נולדה הודעתי לאחיות שלי שיתחילו לחסוך כסף כי כשאמא תהיה בת 60 אנחנו נוסעות
כולנו יחד ולוקחות אותה מתנה ליום הולדתה.
אז לקחנו את עצמינו ונסענו לרומא,
זה זימן דברים לפני וזימן דברים אחרי
זה כנראה חלק מכל הדיל הזה
וזה בסדר
אני שמחה שמאז שנכנסתי להריון הראשון הבנתי שלי ולאמא יש
הזדמנות לשדרוג הקשר והלכתי על זה
אז זה לא מכתב תודה זו רק ההתחלה שלו
ואני מקווה שאוכל להפנות את המבט למעלה ולראות רוב הזמן את
הטוב שלה ולשכוח מהשטויות הקטנות ומהדברים המעצבנים
נכון הם קיימים
אז מה?
יום ראשון, 3 ביוני 2012
שבועות - חג יפה כל כך!
| אחד לו ואחד לה בצבע ורודי |
| סלינו על כתפינו ראשינו עטורים, מקצות הארץ באנו הבאנו ביכורים |
| פנו דרך לנו ביכורים עימנו |
| ||
| זר בגירסה המודרנית |
| אנחנו ואבא אצלו בחצר הבית |
| חברות בדור ההמשך |
| אבינעם ואייל (סוף סוף רואים אותו) |
היה ממש כיף ומרגש
שנקצור עוד הרבה פירות השנה
יום שני, 21 במאי 2012
שבועות
זה חג שאני אוהבת במיוחד
בעיקר את הקטע הנוסטלגי שלו
הזכרונות שלי מהמושב.
זה בערך הדבר היחיד שלא הדחקתי מהילדות
בשבועות במושב כל שכונה היתה מקשטת עגלה ואז בתהלוכה מלכותית כל העגלות
הופיעו בזו אחר זו
אני לא זוכרת אם היתה גם תחרות
אבל אני זוכרת טוב את המאמץ
להיראות טוב ומיוחד
לבלוט
טוב אולי זה רק בראש שלי, לא יודעת
בכל אופן הכל לבן רומנטי ומלא פרחים
מה אני צריכה יותר מזה?
האמת שכלום
אני כבר חודש נרגשת מהמחשבה על שבועות
כל הדברים שאני מכינה מתאימים מבחינתי לשבועות
כך שההתרגשות בשיאה
♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥
חברת ילדות שלי
צמודות צמודות היינו
ועכשיו נפגשנו שוב
אחרי 15 שנים של מרווח
אנחנו אימהות ויש לנו ילדות באותו הגיל בערך
והן התחברו מיד
כמעט כמונו
נפגשנו לבוקר משותף
רק של בנות
הוצאנו את הילדות מהמסגרות בעשר בבוקר ועשינו לנו יום כיף
שכלל ארוחת בוקר, פיקניק וכל מיני דברים שרק בנות אוהבות
שי לי ורונה לובשות סינר שמלה בשמנת רקום רקמת צלבים עבודת יד
ניתן למצוא אותו פה
מתחת סתם גופיה מטריקו
ותחתית שגם היא נמצאת במרמלדה שלי
את שמלת הכותנה עם התחרות אפשר למצוא גם במרמלדה
ההכנות לשבועות בעיצומן
ואנחנו עוד נוסעים למושב למצעד העגלות
אז פוסט בנושא בטח עוד יגיע...
תודה לשי לי וליסמין
על האירוח בביתן והזמן האיכותי שבילינו יחד
ותודה ענקית לרונה
איזה כיף לי שיש לי אותך ♥
הירשם ל-
רשומות (Atom)

















