יום שלישי, 31 ביולי 2012

Mom & Me הגירסה של רוני


ביקשתי ממנה להביא לי לראות תמונות חשובות מההיסטוריה שלה.
נפגשנו
היא הביאה תמונות מהחתונה (מהמעט שצילמו)
תמונות ילדות.

ואלבום אחד
לא יודעת למה היא הביאה אותו
התחלנו לדפדף
עולם שלם
של עוגות יומולדת מפוארות ומושקעות נגלה לפניי










כאלה שהיו עושים פעם כשהאמצעים היו מצומצמים
מאותה פשטות היא יצרה עושר – עולם ומלואו
זו אמא שלה, היא היתה קרמיקאית מוכשרת כזו שתבונת כפיים היו נחלתה

עם אותו כישרון היא יצרה את העוגות יומולדת המושקעות האלו
שהיום לא היינו רואים כי השפע נותן לנו פתרונות מהירים שיש בהם אפקט.

אחר כך עברנו לשאר הדברים
שמלת הכלה שלה 
היא סרגה אותה ביחד עם אימה


היא נראית רלוונטית אפילו להיום,
 טוב אולי זה במושגים שלי
כשהיא אוחזת בה אני רואה את אותה גאווה של העשיה המשותפת של אם וביתה
את זה שלאף אחת בעולם אין את אותה שמלה




ריקוד האחיות בחתונה בחדר האוכל בקיבוץ


אחר כך הלכנו לטייל בקיבוץ לראות את הקיר הקרמי שאמא שלה יצרה בחדר האוכל
תוך כדי מחשבות על מה שראיתי הבנתי שבלי לכוון לזה קיבלתי מרוני את הסיפור שלה Mom & Me בגרסת רוני
כמה קווי דימיון יש בינה לבין אימה וכמה שונות הן
Mom & Me הגירסה של רוני


אני כל כך אוהבת אותה
חיפשתי טיפול אלטרנטיבי והגעתי אליה, הרעיון של פלדנקרייז קרץ לי
אולי כי אמא שלי דיברה הרבה בשבחי השיטה
כשהגעתי לרוני ישר ידעתי שהגעתי למקום הנכון

תבונת כפיים 
זה ביטוי שהיא אוהבת והוא כל כך ממחיש את דרך העבודה שלה ובכל דבר שהיא עושה
אח"כ גילתי שהיא תופרת ומנהלת את המתפרה שעובדות בה הפנסיונריות בקיבוץ
וגם בזה התחברנו,
 חלק נכבד מהעיצובים שלי עובר תחת ידיה החכמות ומלאות הרגש של רוני.

כשרואים מישהו שעושה את העבודה שלו מתוך אהבה גדולה לי זה ברור שאני במקום הנכון
לכן אני פותחת לי איתה עוד ועוד כיוונים
תכירו (אבל אל תגלו) את רוני לפידות

................................................................................
נ.ב 
הוספתי שדה הרשמה לעידכונים ממני על כל פוסט חדש, הוא נמצא מצד ימין למעלה, אשמח אם תירשמו (-:

יום רביעי, 25 ביולי 2012

שבת בבוקר (ממש ממש מוקדם) יום יפה




זה כבר נהיה מנהג שבשגרה
פעם בחודש בערך אנחנו מגיעים לאמא שלי לחיפה, לפעמים יוצאים בערב שישי
ואז ביום שבת זו גולת הכותרת
אנחנו שמים שעון ל-5
ב5 ורבע אנחנו כבר באוטו בדהירה לקראת השוק, שוק הפשפשים בואדי סאליב.
לא רציתי לספר עליו יותר מידי אבל אני יודעת שרוב האנשים לא משוגעים כמונו ויגיעו בשעות האלו ועל זה אני בונה...
ב5 וחצי אנחנו כבר בשוק.

כל פעם אני רוצה לצלם כדי להעלות תמונות
אבל איך שאני מגיעה לשוק אני הופכת להיות אחוזת תזזית, חייבת לעבור בין כל הערימות למצוא את האוצר הבא 
לפני שמישהי אחרת תמצא
מי שמכיר אותי יודע שאין מצב להשחיל אפילו שאלה
כך שבטח לא לצלם צילומי אוירה
 וזה יכול להיות כ"כ הרבה דברים
החל מארנק דרדסים מהאייטיז לרונה, דרך נוקיה  דור 1 לאייל (באריזה!)  וכלה במפה רקומה בעבודת יד בשבילי.

אז גם השבת הזו הלכנו לשוק
ולמזלי אייל קצת פחות אובססיבי ממני אז היה מישהו שיתעד את כל הרגעים האלו וזה מזווית הראיה שלו בלבד...
השעה 5 מעולם לא נראתה כה אטרקטיבית
 הסוחרים מתארגנים
 לא שואלים בשוק שאלות כמו "תגיד מאיפה יש לך את זה?"
געגועים לאיטייז

לוח השראה
















שילוב של ישן וחדש




המקום האהוב עליי בשוק



     שולחן כביסה
שבת זוגית




אח"כ כדי להרגיש נורמליים הלכנו לישון שעתיים
 ואז ניצלנו את הבייביסיטר לראות את מחוברים לחיים.
סרט נחמד


תודה אמא!

יום שני, 16 ביולי 2012

ניגודים


מחשבות על צילום קולקציית השמלות לילדות
הביאו אותי לחשוב על עצמי ועל מה שאני מביאה
מוצאת  את עצמי מלאת ניגודים
וזה חלק מהיופי 
(לא?)

אז חיפשתי לעצמי את ההפכים שיש בי
עם קצת אימג'ים שאני אוהבת
וזה מה שיצא