לכבוד יום ההולדת 60 של אמא שלי, רציתי להזכיר לעצמי דברים אמיצים שהיא עשתה:
- היתה
בורחת מבית הילדים לישון עם אמא ואבא שלה כשהיתה לינה משותפת
סבתא איילה וסבא הרצל עם אמא התינוקת ואחיה
- כשהיה
נהוג בקיבוץ שלכל הילדים היו תופרים את אותו הבגד היא היתה ניגשת למתפרה
ומסדרת לעצמה תיקונים קטנים כדי לעצב
לה מחדש את הבגד
- היא וגם אבא שלי עזבו את הקיבוץ
- היתה דיילת באל על
- היא
התחתנה עם אבא שלי!!!
- הלכה ללמוד הוראה וכשאני נולדתי יצאה מזה באמצע
- פתחה עסק קטן עם שרה השכנה בו הן היו מכינות כובעי הולי הובי, כריות עם אפליקציה וכל דבר שהייתי מוכנה לשלם בשבילו הרבה כסף היום. יחד הן היו עושות מכירות קטנות בישובים הסמוכים
- טוב אולי זה לא אמיץ אבל תראו איך היא נראתה אחרי לידה
- בגיל 30 התחילה ללמוד ריקוד
- פתחה עם אבא שלי מפעל קטן לייצור גלידה בחצר שעושה גלידה ביתית איכותית ופתחו כמה סניפי מכירה בצפון
- פתחה חנות לבגדי מעצבים בטבריה
- ילדה
4 ילדים – בלי אפידורל!!!
Mom & Me וגם גל בנדוד שלי - בסביבות גיל 50 עזבה את הבית, עברה לגור עם שותפות בתל אביב
- לומדת, וחיה חיים קבליים (בקבלה של מדונה) בתוך סביבה של קיבוצניקים שלא מכירים את הדת
- הסתפרה קצר אחרי שנים של קארה בגיל 40
- התגרשה מאבא לפני כשנתיים
- ובטח יש עוד הרבה ששכחתי
 |
| כן, ככה היא נראתה כמה ימים אחרי שנולדתי |
אמא בת 60 עכשיו.
כמה חודשים אחרי שרונה
נולדה הודעתי לאחיות שלי שיתחילו לחסוך כסף כי כשאמא תהיה בת 60 אנחנו נוסעות
כולנו יחד ולוקחות אותה מתנה ליום הולדתה.
אז לקחנו את עצמינו ונסענו לרומא,
זה זימן דברים לפני וזימן דברים אחרי
זה כנראה חלק מכל הדיל הזה
וזה בסדר
 |
| אנחנו דורכות על אדמת רומא |
 |
| Mom & Us |
אני שמחה שמאז שנכנסתי להריון הראשון הבנתי שלי ולאמא יש
הזדמנות לשדרוג הקשר והלכתי על זה
אז זה לא מכתב תודה זו רק ההתחלה שלו
ואני מקווה שאוכל להפנות את המבט למעלה ולראות רוב הזמן את
הטוב שלה ולשכוח מהשטויות הקטנות ומהדברים המעצבנים
נכון הם קיימים
אז מה?
